תומאס יאנג

תומאס יאנג נולד במילוורטון שבסומרסט בשנת 1773. ילד פלא ששלט ביוונית ובלטינית כבר בגיל שש, הוכשר כרופא אך בילה את מרבית הקריירה שלו כחוקר עצמאי בלונדון. תפוקתו משתרעת על פני פיזיקה, פיזיולוגיה, חקר מצרים ובלשנות — הוא תרם תרומה משמעותית לפענוח אבן רוזטה — ופרסם חלק גדול מעבודתו המדעית באנונימיות כדי שלא לפגוע בפרקטיקה הרפואית שלו.

בפיזיקה הוא נזכר בזכות ניסוי שני הסדקים של 1801–1803, שהדגים התאבכות של אור והחיה את תורת הגלים מול האורתודוקסיה החלקיקית של ניוטון. חשובה לא פחות, אם כי פחות מפורסמת, הייתה הצגתו ב־1807 של המילה 'אנרגיה' במובנה הטכני המודרני — הפעם הראשונה שהמונח שימש בכתיבה מדעית אנגלית לתיאור הגודל ½·m·v², כתחליף ל־vis viva הישן והמעורפל יותר. הוא גם נתן את שמו למודול יאנג — הקבוע האלסטי המקשר מאמץ למעוות — וחקר את הפיזיולוגיה של הראייה והצבע.

הוא מת בלונדון ב־1829. מצבתו במנזר וסטמינסטר קוראת לו אדם ש'הביא אל התחומים שעניינו אותו מגוון ידע שאנשים מעטים החזיקו אי פעם בכמותו'.