רנה דקארט

רנה דקארט נולד ב־La Haye en Touraine (היום Descartes) בשנת 1596, חונך על ידי הישועים ב־La Flèche, ובילה את מרבית חייו הבוגרים ברפובליקה ההולנדית, שם האקלים האינטלקטואלי היה סובלני יותר. הוא נזכר במדעי הרוח בזכות 'הגיונות' ו'מאמר על המתודה', ובמתמטיקה בזכות המצאת הגיאומטריה האנליטית — מיזוג האלגברה והגיאומטריה באמצעות מערכות קואורדינטות, הנושאות עד היום את השם קרטזי.

בפיזיקה, מהלכו הגורלי ביותר היה ב־Principia Philosophiae של 1644, שם הציע כי אלוהים העניק ליקום quantitas motus קבוע — 'כמות תנועה' — הנמדדת כ־|m·v|, שתישמר בכל ההתנגשויות והתנועות של העולם החומרי. זה היה הניסיון הראשון לחוק שימור בפיזיקה המודרנית. דקארט היה קרוב לצדק: מה שכינה 'כמות תנועה' הפך, עם תוספת כיוון (הסימן הווקטורי), לתנע הניוטוני, אשר אכן נשמר.

הויגנס תפס את הטעות בתוך דור. האינטואיציה של דקארט — שמשהו בתנועה חייב להישמר תחת כל אינטראקציה — הפכה לאחת מהנחות היסוד של המכניקה הקלאסית. הוא מת בשטוקהולם ב־1650, לאחר שהסכים באי־רצון לחנך את המלכה כריסטינה משוודיה בחמש בבוקר דרך חורף שוודי, משטר שלו ייחס את מחלתו האחרונה.