פליקס קליין

פליקס קליין נולד בדיסלדורף בשנת 1849 ובילה את מרבית חייו המקצועיים באוניברסיטת גטינגן, שם היה דמות ניהולית דומיננטית לצד הילברט. תוכנית ארלנגן שלו משנת 1872 ארגנה מחדש את הגיאומטריה סביב מושג האינווריאנטיות תחת חבורות טרנספורמציות: כל גיאומטריה מאופיינת בטרנספורמציות המשאירות את תכונותיה המגדירות ללא שינוי. זה היה סידור מושגי עמוק שהדיו נמשכים לאורך כל המתמטיקה והפיזיקה של המאה העשרים — כולל משפט נתר, שהוא למעשה תוכנית ארלנגן למכניקה.

קליין היה גם תומך רב השפעה בשיפור החינוך המתמטי בגרמניה ובגיוס כישרונות יוצאי דופן לגטינגן. יחד עם הילברט הזמין את אמי נתר לגטינגן ב־1915, גיבה אותה מול סירוב הפקולטה למנותה, וסייע להביא את עבודתה על אינווריאנטיות בתורת היחסות הכללית לתשומת לבו של איינשטיין. הוא מת ב־1925, בגיל 76.