התנגשות לא אלסטית

התנגשות לא אלסטית היא כזו שבה האנרגיה הקינטית הכוללת אינה נשמרת, אף שהתנע הכולל (כתמיד) נשמר. האנרגיה "האבודה" הלכה לחום, לקול, לרטט פנימי, או לעיוות קבוע של הגופים — היא אינה באמת אבודה, רק הועברה לחלקי פנקס האנרגיה שהמכניקה לבדה אינה עוקבת אחריהם.

התנגשות לא אלסטית מושלמת היא המקרה הקיצוני: שני הגופים נדבקים יחד ונעים כאחד. מכוניות בתאונת שרשרת, גוש מרק על קובייה, חץ נעוץ במטרה. עבור התנגשויות כאלה, המהירות המשותפת הסופית נקבעת על ידי שימור התנע לבדו: v' = (m_A·v_A + m_B·v_B) / (m_A + m_B). מקטע האנרגיה הקינטית האבוד הוא m_A·m_B / (m_A + m_B)² מהאנרגיה הקינטית ההתחלתית — הגדול ביותר כשהמסות שוות וההתנגשות חזיתית.

בין אלסטית למושלמת־לא־אלסטית, מרבית ההתנגשויות האמיתיות הן לא אלסטיות חלקית, מאופיינות על ידי מקדם שיבוב e ∈ [0,1] — היחס בין המהירות היחסית שלאחר להתנגשות למהירות שלפניה. ניתוחים הנדסיים של תאונות, של כדורים מקפצים, ושל פגיעות בייצור, כולם חיים במשטר הביניים הזה, שבו איבוד האנרגיה חייב להיות מדול מפורשות ולא להיות מונח בצד.